הרב אברהם בלס
הרב אברהם בלס צילום: עצמי

רש"י (שמות לה, לד) ביחס להזכרת שמו של אהליאב מסביר שאהליאב היה משבט דן, מן הירודין שבשבטים מבני השפחות, והשווהו המקום לבצלאל למלאכת המשכן, והוא מגדולי השבטים, לקיים מה שנאמר (איוב לד יט) – 'ולא נכר שוע לפני דל'.

נקודה מעניינת היא שלפי המסורת קברו של אהליאב נמצא בדרום לבנון (בכפר סוג'וד) ויהודי צידון הם אלו שפרשו חסות על קבר זה ונהגו לפקדו.

השאלה המרכזית היא כיצד הגיע אהליאב לדרום לבנון.

ברצוני להעלות השערה שיתכן ופותרת כמה שאלות חשובות. וגם מסבירה כיצד אהליאב מגיע לדרום לבנון.

מעשה אבות סימן לבנים וגם במקדש שלמה, שיתף שלמה שהיה משבט יהודה יהודי משבט דן שסייע בידו בבניית המשכן. יהודי זה היה תושב צור.

בספר מלכים (ז, יג) מסופר על כך שהאומן שעזר לשלמה בבניין המקדש היה איש צורי שאביו היה משבט נפתלי. בספר דברי הימים ב, ב, יג מסופר שהאומן מצור שעזר לשלמה אימו הייתה משבט דן לפי התלמוד הבבלי (ערכין טז, ב) משמע שמדובר באותו אדם. כלומר אותו אומן מצור היה יהודי שאביו היה משבט נפתלי ואימו הייתה משבט דן.

במקור לעיל בספר מלכים משמע שאותו אומן נקרא חירם. מעניין מאוד. זה הרי גם שמו של מלך צור.

מסתבר שחירם האומן היה מקורב למלך ולכן זכה לשם מלכותי, מה שמגביר את הסבירות שגם חירם עצמו היה גם הוא יהודי. יש להוסיף לכך את המובא במלכים פרק ז ששלמה שלח להביא את חירם. נקודה זאת מובנת יותר אם היה איזה קשר ראשוני בין שלמה לבין חירם, קשר שמסתבר שנבע מעצם היות המלך חירם יהודי. נקודה נוספת שמראה שיתכן מאוד שחירם מלך צור היה יהודי היא עצם ההתייחסות של חירם לשלמה המלך כאח (מלכים א, ט, יג). כמו כן חירם מזכיר את שמו של הקב"ה באומרו ברוך השם (מלכים א, ה, כא).

יש לברר היא את המשמעות של הפסוק בשירת דבורה המתייחס לשבט דן: 'ודן למה יגור אניות'. בדעת מקרא מפרשים שמדובר על חופי יפו, אולם לא מצאנו שום נתון שמאשש את הדברים. היכן מצאנו בכלל אצל יהודים את נושא הספנות?

נושא הספנות היה הענף המרכזי של ממלכת צור וגם שלמה כאשר הקים לו צי אוניות נעזר בצי המיומן של ממלכת צור (מלכים ט, טו, טז).

בסוף ספר שופטים אנו מגלים שנחלת שבט דן לא הספיקה לו והוא חיפש נחלה נוספת בצפון, ואכן חלק ניכר משבט דן התיישב במקום שנקרא היום תל דן.

לא רחוק הדבר שכבר אחרי כיבוש יהושע ניסו רבים משבט דן למצוא להם נחלה במקום שקט (לבנון מאז ומתמיד לא הייתה מאורגנת מבחינה צבאית וגם בכיבוש העיר לשם, כיבוש המתואר בסוף ספר שופטים, מצוין שהיא הייתה רחוקה מצידונים)

ולכן יהודים יחידים בעיקר מדן ונפתלי עברו לגור בצור, החל מתקופת אהליאב כלומר מיד לאחר הכיבוש וההתיישבות בימי יהושע, ולאט לאט התמקמו במקומות מרכזיים עד כדי שתפסו את השלטון בצור.

ישנה מסורת גם לגבי היות יהודי אתיופיה צאצאי שבט דן, ואם השערתנו נכונה, הרי יהודים הגיעו ליבשת אפריקה רק בגלל שמדובר באנשי ספנות מקצועיים שמקורם בצור.

כמובן שבתקופה מאוחרת יותר הצליחו לדחוק את היהודים משושלת המלכות, ואכן פתאום נעלם השם הפרטי של מלך צור וצור הפכה ממשלה עוינת לעם ישראל (ראה למשל יחזקאל פרקים כו- כח).

כל ההשערה הזאת באה למעשה לפתור שאלה מרכזית. בספר מלכים א (ט, יא) מובא ששלמה נתן לחירם 20 עיר בארץ הגליל, ערים שלא מצאו חן בעיני חירם.

עולה השאלה כיצד ניתן לתת חבלי מולדת לישות זרה, הרי מדובר כאן על איסור לא תחנם, שהרי גם דרום לבנון נמצאת בתחומי ארץ ישראל

תשובות רבות ניתנו בעניין זה והתו"ס (יבמות כג, א ד"ה: ההוא באחד מתירוציו) מתרץ שחירם גר תושב היה, ואיסור לא תחנם לא חל על גר תושב.

לאור כיוון זה של התוספות שחירם לא היה גוי גמור נלך הלאה ונחזור ונטען שחירם היה יהודי בממלכה שרבים ממנה היו יהודים.

אם נכונים דברינו, הרי שהדבר לא רק שפותר את הנושא של לא תחנם, אלא גם מסביר מדוע שלמה נתן לחירם 20 עיר בארץ הגליל.

שלמה המלך העריך שאם יוסיף לאחריותו של חירם ערים בגליל, הרי שיהיו הרבה יהודים שיעברו מצור יותר פנימה בארץ ישראל. חשוב שיהיו יהודים גם בדרום לבנון, אולם גם חשוב לשנע אותם יותר פנימה בתוככי ארץ ישראל ובמיוחד אם מדובר במקומות שאין בהם התיישבות ניכרת, שכן בסופו של מדובר בערים שלא ישרו בעיני חירם. אם בעיני חירם לא ישרו ערים אלו סביר להניח שגם בעיני אחרים ערים אלו לא ישרו ויהודים נמנעו מליישב אותם באופן משמעותי.

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו