ד"ר חנה קטן
ד"ר חנה קטן צילום: ערוץ 7

ישנן שלוש הגדרות למות האדם:

א. מותם של כל תאי הגוף; ב. הפסקה מוחלטת ובלתי הפיכה של פעילות הלב ומערכת הנשימה; ג. הפסקה מוחלטת ובלתי הפיכה של פעילות המוח (גם אם הלב עדיין פועם, כמובן בעזרת סיוע מלאכותי).

בדרך כלל הפסקת החיים היא תהליך הנמשך זמן רב, שבמהלכו מתים חלקי האורגניזם בזה אחר זה; אך על פי ההלכה קביעת רגע המוות תלויה בהפסקת פעולות 'החיים' העיקריות – הנשימה ודופק הלב.

בשנים האחרונות, בעקבות ההתפתחויות העצומות בטכנולוגיה הרפואית, ניתן לשמר באופן מלאכותי את פעילות מערכת הנשימה, ובכך לאפשר את המשך פעילותם התקינה של הלב ומחזור הדם גם לאחר הפסקה מוחלטת של פעילות גזע המוח, האחראי בין השאר על תפקודי הנשימה.

פוסקי דורנו נחלקו אם מות סופי ובלתי הפיך של גזע המוח מספיק כדי להגדיר את מות האדם, גם אם ממשיכים להפעיל באופן מלאכותי את מערכת הנשימה שלו ובעקבותיה גם ליבו ממשיך לפעום, או שרק הפסקה מוחלטת של הנשימה ופעילות הלב קובעים את מותו של האדם. זה בא בהלימה לפסוק 'ויפח באפיו נשמת חיים'.

עוד באותו נושא:

לדבר יש משמעות גורלית בשאלת ההיתר  [או המצווה] לתרום ולקבל איברים להשתלה, שכן איברים רבים ניתן 'לקצור' מגוף התורם רק כל עוד ליבו פועם. כמו כן השאלה משמעותית מאוד לגבי ההחלטה האם ומתי מותר לנתק את החולה שהוא ספק מת ספק נוטה למות ממכשירים תומכי חיים, בעיקר כאשר חולים אחרים מצפים לשימוש במכשירים שיתפנו שאולי יצילו את חייהם. הרבנות הראשית קבעה, בהסתמכה בעיקר על פסיקת הרב משה פיינשטיין, שמות גזע המוח דומה ל'ניתז ראשו' שבו הוא נחשב מת גם אם עדיין קיימת בו 'חיות' מסוימת, ולכן אחרי קביעה מוחלטת ואמינה של מות סופי ובלתי הפיך של גזע המוח ניתן 'לקצור' אברים להשתלה ומותר לנתק את האדם ממכשירים תומכי חיים.

אולם כמה מגדולי הפוסקים חולקים כי לדעתם אין מספיק נתונים במקורות ההלכה כדי להכריע בעניין זה, ולכן הם מחמירים בפיקוח נפש של התורם ולא קובעים את מותו עד שבפועל יפסיק לנשום, וזאת גם אם נקבע שגזע המוח מת.

הם סוברים כך גם במקרים בהם חולה אנוש מצפה לתרומת אבר שתציל את חייו. גישה זאת באה בהלימה עם העיקרון ההלכתי שאין דוחים נפש מפני נפש. מה שמהווה מצווה גדולה של הצלת חיים לפי פוסקים רבים מהווה ספק עברה של קטיעת חיים אצל פוסקים אלו.

יש רבים הנושאים עליהם כרטיס 'אדי' (או 'בלבבי') עליו הם מצהירים שבעת אסון בו יפגעו אנושות במצב בו אבריהם יהיו מתאימים להשתלה – הם מבקשים ש'יקצרו' מהם את אותם האיברים לשם הצלת חיים. רבים מוסיפים סימון על הכרטיס  המציין שההסכמה מותנית בחוות דעת של איש הלכה שיקבע על ידי המשפחה. מדובר במצווה גדולה של הצלחת חיים, שאין שיעור לשכרה.

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו