פרופ' אבי לוי
פרופ' אבי לוי צילום: באדיבות שאנן

אילו היו ממנים שופטים על פי מכרז מעניין מה היה הפרופיל האנושי והמקצועי הנדרש לאותו שופט ותכונותיו על מנת שיוכל לשבת על כס המשפט.

מדובר על תהליכי מינוי שאינם קשור לשיקולים פוליטיים ויחסי קואליציה-אופוזיציה או לחונטות שהגיעו מאותו בית הספר למשפטים או לבן או הבת של השופט אלא למערכת מינויים אובייקטיבית. בכל מקרה ברור שכישורים בסיסיים דוגמת ידע רחב במשפט וחוקיו, ניסיון, ותארים אקדמיים – הינם הכרחיים, אך האם קריטריונים אלה הם חזות הכל? ומה עם תכונות אופי, כיצד ניתן לבחון אותן ומי אמור לבחון ובאלו כלים?

בפתח פרשת שופטים מצווה אותנו התורה: ״שופטים ושוטרים תיתן לך בכל שעריך אשר ה׳ אלוקיך נותן לך לשבטיך ושפטו את העם משפט צדק״. השופט אינו לוקח שוחד ורודף צדק כפי שנכתב: ״צדק צדק תרדוף״ - מי שלא רק יודע מהו צדק, אלא גם רודף אותו, חוקר ובוחן כל דבר בשבע עיניים, חותר אל האמת ודן דין, שגם מי שיוצא חייב במשפט מכיר בדין ומעריך את השופט ומערכת המשפט  כי הוא יודע שמדובר בשופטים מיוחדים, שאינם רק בעלי כישורים אקדמאים וידע רב בחוק ובמשפט, אלא בעלי תכונות אישיות נעלות.

ומהן אותן תכונות על פי התורה, וכיצד בודקים, שאכן הן חלק מסל הכישורים , הערכים והמידות להם נצרך השופט? הרמב״ם בהלכות סנהדרין, פרק ב' מציין: ״אין מעמידין בכל סנהדרין לא זקן מופלג בשנים... ולא מי שאין לו בנים, כדי שיהא רחמן״.

מפתיע לדעת שלפי הגישה של היהדות, הבאה לידי ביטוי במשנת חז״ל, המרחיבים ומסבירים את כוונות התורה, הרי שאחד הקריטריונים האישיים החשובים וההכרחיים לבחירת שופט, בנוסף להכרח היותו בקי במשפט ובחוקים ושהינו בעל חכמת חיים וניסיון עשירים הוא שיהיו לו בנים! כן, שיהיה אבא ביולוגי שיודע אבהות מהי, ושתהיה בו רחמנות של אב על בניו!

ונשאלת השאלה מדוע זהו קריטריון אישי חשוב כל כך?  כדי להבין זאת חייבים לאפיין את המשפט היהודי-העברי מול מערכות משפט אחרות: אם מטרת המשפט הרגיל, היא לגשר ולהשלים בין הרשות המחוקקת למבצעת, לשמור על הסדר הציבורי כדי להגן על החברה מפני פרטים או קבוצות שמנסים לחבל ולפגוע באושיות שלטון החוק- אז אפשר להסתפק בשופט טכנוקרט, מומחה בדין ובחוק. אז זהו שלא! לפי היהדות, השופט הוא השתקפותו של אלוקים - כך הוא קרוי בתורה, כמו: ״אלוקים לא תקלל...״ או : ״עד האלוקים יבוא דבר שניהם״. כשופט אתה שותפו של הקב״ה ואתה בעצם על תקן של מתקן עולם, ולכן בנוסף לשאר מרכיבי האישיות הנדרשים ממך כשופט חייבת להיות בך מידת רחמים מפותחת, ובמיוחד כשאתה צריך לחרוץ דין, לחיים ולמוות, ובמקביל בימינו: מאסר עולם, או מאסר ממושך.

לכן, מי שלא טעם את טעם הרחמים שבאבהות לא הרגיש מידת רחמים אמיתי מהי- שהרי הגם שבנך סורר וסוטה- אתה לעולם נשאר אביו ורחמיך ודאגותיך אינם נמחקים! אותה תחושה פנימית עוצמתית מאפשרת לשופט לשקול ולבחון את העובדות היבשות גם מתוך משקפיים של רחמים - אלמנט שמעניק פרופורציות אחרות בהקשר של הדין היבש של ״ייקוב הדין את ההר״.

אז אם הדיין בתפיסה היהודית הוא שותף של ה׳ בתיקון עולם, ולא סתם טכנוקרט שנבחר על בסיס ידע ואף חכמה ואף מומחיות, הרי שהוא צריך להיות רחמן. מי נתן הסמכות לשופט לשפוט את הזולת, שהרי זה - אדם וזה -אדם? האם קיים קצין מבחן שבאמת יכול לחדור לעמקי נפשו של נאשם כדי להבין את מניעיו האמיתיים שהביאוהו למצב זה?! אין הדבר אפשרי אלא אם כן מקור הסמכות, החשיבה והידע נובעים מעצם היות השופט שליחו של אלוקים. במקרה כזה יהיה קיים הבדל בהתייחסות השופט שיש לו בנים והתנסה וחווה מה זה להיות אב, לבין שופט שלא. כי המשפט - משפט לאלוקים הוא. מערכת המבוססת על ערכים ופרמטרים אלו - יש סיכוי שתתקבל באמון אצל האזרח ותוערך על ידו.

פרופ' אבי לוי הוא נשיא המכללה האקדמית דתית לחינוך שאנן בחיפה

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו