הרב יואל קטן
הרב יואל קטן צילום: ישיבת שעלבים

מורי וידידי הרב בן נון מטיל שוב את האחריות על המשבר הלאומי והשלטוני הקיים היום על מפלגת הציונות הדתית: 'אם תמשיכו לשבת על עגלת השנאה האישית לראש הממשלה נפתלי בנט', הוא כותב כאן בערוץ 7, 'ולנהל עם רבנים את מערכת הבחירות הבאות למען המנהיג נתניהו, כי אז גם אתם תשאו באחריות לכל מה שיקרה כאן'.

ובקשה אחת קטנה יש לו: שהאצבעות של מפלגת הציונות הדתית יסובו 180 מעלות ויתמכו בממשלת בנט, ואז הכל יתהפך לטובה – לא יהיה עוד צורך ברע"מ בממשלה, ההבטחות שהיא קיבלה לא יקוימו, הכסף שזורם אליה ולמטרותיה יחליף כיוון, ובא לציון גואל. מפלגת הציונות הדתית תצטרך 'רק' להתעלם מעקרונותיה ומבוחריה ומרבניה, שגם הרב בן נון מבין ומסכים שהם יתנגדו בחריפות למהלך הזה, אבל זה כנראה לא כל כך חשוב - התרגלנו כבר לשקרים בוטים של פוליטיקאים, החל ב'מה שרואים מכאן לא רואים משם' של שרון, וכלה בביטוי הקליט החדש 'לעשות בנט'...

לא, ר' יואל רבי וידידי, זה לא הולך כך. אני מזכיר לך שחוץ מהאסון והפשע של שיתוף רע"מ בשלטון יש עוד כמה בעיות בממשלת בנט-לפיד. ליברמן שונא החרדים כבר התחיל להשתולל, דגלי הלהט"בים תלויים בפתח משרדי ממשלה, הבנייה ביש"ע תקועה, הוראות הפתיחה באש הוחמרו, וכל זה ומי יודע מה עוד קורה בקדנציה של בנט. אם ח"ו נגיע לקדנציה של לפיד – ה' ישמור.

עוד באותו נושא:

ולא, ר' יואל, לא מדובר על אהבה עיוורת לבנימין נתניהו שמסמאת את עיני בצלאל סמוטריץ ורבניו וחבריו, ממש לא. ידענו את ביבי ואת חסרונותיו ואת כשלונותיו, ואנו מודעים לכך שגם הוא יעזוב בשלב מסוים את תפקידיו הציבוריים ויעשה לביתו - ואנו נחיה עם זה בשלום ונמשיך להתקדם, אבל בינתיים הוא הדבק המאחד את הציבור המסורתי-לאומי והדתי והחרדי, והתועלת שבמעלותיו עולה בהרבה על החסרונות שבמגרעותיו, ולכן אנחנו איתו. גם את בנט אנחנו לא שונאים – ממנו אנו מאוכזבים, למהלכיו אנו בזים, לנפילתו הפוליטית אנו מצפים, אבל שנאה – מאן דכר שמה?

ממך למדנו ר' יואל איש התנ"ך לראות את ההווה במשקפי הנצח. העבר חי עמנו, העתיד זוהר לפנינו, ודווקא ההווה הוא הזמני, הנקודתי, החלק בזמן שצריך להביט עליו בפרופורציה נכונה, ולא להיבהל גם כאשר הוא אינו מאיר פניו אלינו. חֲבִי כִמְעַט רֶגַע עַד יַעֲבור זָעַם אומר לנו הנביא ישעיהו, ואין שום ספק שבקרוה הזעם יעבור, גם רע"מ תעבור, ולעומתם עקרונות האמת שלנו, המשותפים לרבנינו ולחברינו, לא יזוזו ממקומם. בצלאל, אורית, אופיר, מיכל, שמחה (רפו"ש!), וגם איתמר ואבי, וכל שאר שליחי הציבור הנאמנים – חזקו ואמצו.

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו