הרב פרופ' יהודה ברנדס, ראש המכללה האקדמית הרצוג
הרב פרופ' יהודה ברנדס, ראש המכללה האקדמית הרצוג צילום: מירי שמעונוביץ

ישנם פסוקים רבים שעוסקים בתנובת הארץ, כגון: "בָּרוּךְ פְּרִי בִטְנְךָ וּפְרִי אַדְמָתְךָ וּפְרִי בְהֶמְתֶּךָ שְׁגַר אֲלָפֶיךָ וְעַשְׁתְּרוֹת צֹאנֶךָ". ישנם פסוקים שעוסקים בהצלחתו של עם ישראל מול העמים: "יִתֵּן ה' אֶת אֹיְבֶיךָ הַקָּמִים עָלֶיךָ נִגָּפִים לְפָנֶיךָ בְּדֶרֶךְ אֶחָד יֵצְאוּ אֵלֶיךָ וּבְשִׁבְעָה דְרָכִים יָנוּסוּ לְפָנֶיךָ". מתוך ההקשר הזה יש לפרש גם את הפסוק "וּנְתָנְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ עֶלְיוֹן עַל כָּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ", כברכה להצלחה מדינית וצבאית.

על רקע זה, בולטת בחריגותה ברכה אחת – או צירוף של שתיים –המופיעה באמצע סדרת הברכות, והיא: "יְקִימְךָ ה' לוֹ לְעַם קָדוֹשׁ כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּע לָךְ כִּי תִשְׁמֹר אֶת מִצְוֹת ה' אֱלֹהֶיךָ וְהָלַכְתָּ בִּדְרָכָיו, וְרָאוּ כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי שֵׁם ה' נִקְרָא עָלֶיךָ וְיָרְאוּ מִמֶּךָּ".

ברכה זו אינה עוסקת בהצלחה חומרית של עם ישראל, אלא בכך שה' יקים אותו לעם קדוש. יתכן שבעקבות זה תתקיים הברכה התלויה בה, שיש בה גם הבט חומרי, מדיני ובטחוני, עמי הארץ ייראו מעם ישראל בראותם ששם ה' נקרא עליהם. אולם הברכה העיקרית, "יקימך לעם קדוש" יוצאת דופן מכל שאר הברכות בכך שהיא מציעה הישג רוחני.

הופעתה של ברכה זו בלב רשימת הברכות מפתיעה למדי. התבנית של שאר הברכות ואף של הקללות הבאות אחריהן בפרשת התוכחה,תואמת את תורת הגמול המצויה בספר דברים ובכל התורה כולה. הצד האחד של הברית, המסור בידי עם ישראל, הוא קיום התורה והמצוות, והצד האחר של הברית, המסור ביד ה', הוא הצלחתו של העם בארצו, בכל הממדים הארציים של הקיום: פריון, תנובה חקלאית, ניצחון על האויבים, שלום ושלוה וחלילה להפך.

לכאורה, היות עם ישראל ממלכת כהנים וגוי קדוש היא תוצאה של קיום המצוות ולא של ברכת ה'. כך משמע מן ההבטחה שלפני מתן תורה בספר שמות: "וְעַתָּה אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ בְּקֹלִי וּשְׁמַרְתֶּם אֶת בְּרִיתִי וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל הָעַמִּים כִּי לִי כָּל הָאָרֶץ: וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר תְּדַבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: (שמות יט, ה – ו). כך משמע גם מספר ויקרא, שם הקדושה היא מצווה המוטלת על עם ישראל: "קדושים תהיו". הדרך לקדושה מתפרטת בחומש ויקרא במעשי המצוות, החל מפרישות מעריות, כדברי רש"י ועד "קדש עצמך במותר לך", כפירוש הרמב"ן ובלשונו של הרמב"ם על פי הספרא "והתקדשתם – זו קדושת מצוות (מו"נ ג לג).

משה רבנו מחדש בפרשתנו, כמדומני לראשונה באופן מפורש, שהיותו של עם ישראל עם קדוש אינה רק תוצאה ישירה הנובעת משמירת המצוות וההליכה בדרכי ה', אלא ברכה שחלה בעקבות זאת. כפי שירידת הגשמים אינה תוצאה ישירה של קיום המצוות אלא ברכה הנובעת מאת ה' בתמורה לקיומן: "והיה אם שמע תשמעו ... ונתתי מטר ארצכם בעתו", כך גם "יקימך לעם קדוש" – כברכה על כך ש"תשמור את מצות ה' והלכת בדרכיו".

מי שהבהיר יפה את השניות הזאת היה הרמח"ל, בפרק האחרון של מסילת ישרים, בו הגיעה מסילתו למעלתה העליונה: "בביאור מידת הקדושה". את הפרק הזה, שהוא שיאו של הספר, פותח הרמח"ל במילים: "ענין הקדושה כפול הוא, דהיינו: תחלתו עבודה וסופו גמול, תחלתו השתדלות וסופו מתנה. והיינו: שתחלתו הוא מה שהאדם מקדש עצמו, וסופו מה שמקדשים אותו, והוא מה שאמרו ז"ל (יומא ל"ט): אדם מקדש עצמו מעט מקדשים אותו הרבה. מלמטה מקדשים אותו מלמעלה".

את החידוש שחידש משה רבנו ביחס לכלל ישראל, העתיק הרמח"ל גם אל עובד ה' היחיד. קדושה אינה מושגת רק כתוצאה מעבודת האדם, היא זוקקת גם את מתנת ה' וברכתו.

הרעיון פּוּתַח בספריהם של בעלי העבודה, המוסר והחסידות, להבנה כוללת בדרכי עבודת השם: לא הכל מצוי בידיו של האדם. האדם יכול להשתדל כמיטב יכולתו, ועדיין להיכשל. כך גם העם כולו. הראי"ה קוק טוען אף יותר מכך, (אורות התשובה ו'), לא זו בלבד שהוא ייכשל אלא שהכרחי שייכשל מכיוון שטבעיות החיים ואופיו של האדםמחייבים זאת. אין בכוחו של האדם להגיע לשלמות, אלא רק להשתדל להגיע לשלמות. ולכן הוא זקוק לסיעתא דשמיא כדי להצליח למלא את חלקו בברית, לשמור את המצוות וללכת בדרך ה' כנדרש ממנו.

אנו עומדים כעת בעיצומם של ימי הסליחות וההכנה לימים נוראים, ימי התשובה והקדושה. כמדי שנה בעת הזאת, גם מערכת החינוך עומדת לפני פתיחת שנת הלימודים. הכל, מילדי הגן והוריהם ועד זקני העדה וגדוליה, מצפים ומייחלים להתחלות טובות, להישגים בלימודים, בעבודה, במעשים טובים. כולם מקבלים על עצמם קבלות טובות והשתדלות מרובה. אבל צריך לזכור שלא הכל בידינו. גם אם נהיה מלאי רצון טוב ונכונות, עלינו גם להתפלל לברכת ה' ועזרתו. לא די ב"והתקדשתם", צריך גם לצפות לברכת "יקימך ה' לו לעם קדוש".

במודעות למציאות הכפולה הזאת יש תועלת רבה. הידיעה מראש שלא הכל בידינו, ושיש צורך בסיעתא דשמיא כדי להגיע לשלמות המיוחלת, יכולה למנוע לא מעט תסכולים ולהוסיף תקווה וחיוניות בהתמודדות עם כשלונות האורבים לפתחנו ולפתחם של תלמידינו.

יש לזכור, ש"יקימך לעם קדוש" אינה מתנת חינם. זו תגובה וברכה לעבודת האדם. אי אפשר להמתין ולצפות שהברכה תחול מבלי שנעשה דבר מצידנו. אמנם, לא די ב"והתקדשתם" כדי להבטיח להיות "עם קדוש", אבל אין דרך להיות "עם קדוש" בלי "והתקדשתם".

אכן, לדעתם של רבים מחכמי ישראל, וכמשתמע גם מפשוטו של מקרא ומדברי חז"ל במקומות רבים, קיים גם רובד של קדושה סגולית הקיים בעם ישראל ובאיש ישראל עוד קודם לעבודתו ולקיום המצוות שלו. יש אומרים שאדרבה, עם ישראל זכה במתנת התורה והמצוות,רק מפני שקיים בו הגרעין המקודש הזה. אולם בקדושה הסגולית לא די. זו קדושה "פוטנציאלית" הדורשת את הוצאתה מן הכח אל הפועל. היא יוצאת אל הפועל בשני השלבים הנוספים שתוארו לעיל: תחילה, בעבודת ה"והתקדשתם" של האדם והעם ובעקבות זאת, בברכת ה"יקימך לעם קדוש", מאת ה'.

יהי רצון שנזכה לממש את הפוטנציאל של הקדושה הטמון בנובעבודתנו, בלימוד התורה, בקיום המצוות, בתיקון המידות ובמעשים טובים, ומתוך כך נזכה שהמלך הקדוש יקיים הבטחתו להקים אותנו לו לעם קדוש, בקרוב בימינו.

--

הרב פרופ' יהודה ברנדס הוא נשיא מכללת הרצוג

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו