הוא היה עושה את המקסימום להציל כל ילד שרק היה יכול. ד"ר שוסהיים זצ"ל
הוא היה עושה את המקסימום להציל כל ילד שרק היה יכול. ד"ר שוסהיים זצ"ל צילום: אגודת אפרת

כשמכרים ותיקים של שי גוילי (46), תושב ירושלים שעובד לפרנסתו באחזקה וחשמל במשרדי ממשלה, שואלים אותו כמה ילדים יש לו, התשובה שלו מורכבת. "תלוי איך אתה מתבונן בזה", הוא נוהג להשיב. "יש את חמשת הילדים שלי שגדלים אצלי בבית, ויש את שישה עשר הילדים שלי באגודת אפרת".

הקשר שלו לאגודת אפרת החל לפני יותר מעשרים שנה באמצעות פרוספקט עם תינוק חמוד שתוהה "החיים שלי לא שווים אלף מאתיים דולר?!". "זה מה שקנה אותי והתחלתי לתרום לפעילות האגודה, ומאז אני מחובר אליהם", הוא מתאר. "רוב המעשרות והצדקה שלי הולכים לפעילות של אפרת".

בתחילת הדרך הוא לא חשב שיצליח לגייס מספיק כדי להגיע לעלות הצלה של ילד, שכרוכה ב-4,500 שקלים. "הייתי נותן מאה או מאתיים שקלים, מה שהייתי יכול. כשנולדה לי הבת השנייה, שהיא השלישית בילדים, לא ידענו איך לקרוא לה. הלידה הייתה קשה. הצעתי לאשתי שאלך לאגודת אפרת, אשים כמה שקלים כדי להגיד תודה לה' ואחר כך נחשוב על השם. כשחזרתי אשתי שאלה אותי 'למה שלא נקרא לה אפרת?'. הלכתי אל הרב מרדכי אליהו זצ"ל, שהיה אז מאושפז בבית החולים שערי צדק. אי אפשר היה להיכנס, אז שאלתי את העוזר שלו, הרב שמואל זעפרני, שמיד הגיב: 'אפרת? זה השם שהרב הכי אוהב'. וכך קראנו לה".

בחישוב שערך גוילי ימים ספורים לאחר מכן התגלה כי מאתיים וחמישים השקלים שתרם עם הולדת בתו השלימו את הצלת הילד הראשון שלו. "קיבלתי הביתה תעודה עם השם של הילדה שהצלנו. נדהמנו לגלות כי לילדה קוראים רחל, בדיוק כמו השם של אמא שלי שתחיה. קראתי לבת על שם האגודה וקיבלתי במתנה בת נוספת על שם אמי האהובה. כך הבנתי שהמשוכה לא כל כך גבוהה והתחלתי לעבוד על הצלת ילד נוסף".

לתרומה לאגודת אפרת לחצו כאן

עוד באותו נושא:

בזכות התרומה

חלפה שנה, ובסיומה השתחרר לרעייתו סכום מקרן השתלמות. "כמובן שהצעתי לה שאת המעשרות ניתן לאגודת אפרת", הוא מתאר את המובן מאליו מבחינתו. "כשבדקתי, זה היה הסכום שנשאר כדי להשלים את הצלת הילד השני. יום למחרת הלכתי לקנות מקדחה, וחזרתי עם שתי הבנות ברכב. רגע אחרי שהוצאתי את אפרת הקטנה שמעתי פתאום בום אדיר. הסתכלתי אחורנית וראיתי קרש עבה באורך מטר וחצי שנפל מהקומה השביעית.

זה כמעט נפל על הראש שלה, אך למרבה הנס הוצאתי אותה חלקיק שנייה קודם לכן. הגעתי הביתה רועד כולי ופתאום צלצל הטלפון. על הקו הייתה נציגה מאגודת אפרת שרצתה לוודא שלא התבלבלתי בסכום. אמרתי לה: 'הרגע הרווחתי את החיים של הבת שלי, ואני בטוח שזה בזכות התרומה. הצלתי נפש וקיבלתי נפש במתנה'".

"מאז ראיתי בחוש שהמקום הזה מביא חיים", הוא אומר נחרצות. "אם מישהו היה חולה, הייתי תורם כסף לרפואתו. פדיון כפרות, זכר למחצית השקל ובכל הזדמנות. ד"ר שוסהיים כל כך שידר אמונה בדרך שלו. הוא היה מתלהב ושמח בכל ילד שנולד, אי אפשר היה שלא להתחבר לאמת הזאת. הוא היה עושה את המקסימום להציל כל ילד שרק היה יכול. זה הדבר הכי נפלא בעולם".

בשלב מסוים, כאשר היה לקראת סיום גיוס התרומה להצלת הילד השישי, הוא גילה שאפשר על ידי כך לפעול ישועות גדולות למען נשים שלא הצליחו להיפקד בדרך הטבע. באותה שנה הגיע גוילי אל ד"ר שוסהיים בערב פורים, עם התרומה שלו זכר למחצית השקל. "סיפרתי לו על זוג חברים שלא היו להם ילדים וביקשתי ממנו: אתה תתפלל עליהם ואם הם ייפקדו וייוושעו אתרום לך את הילד השישי שלי. הוא קצת התרעם על הבקשה. אמרתי לו: תראה כמה ילדים אתה הצלת, הקב"ה יגיד לך לא? תתפלל עליה ונעשה אחד ועוד אחד".

לתרומה לאגודת אפרת לחצו כאן

באופן פלאי, אותה אישה נפקדה. "אחרי כמה חודשים היא התקשרה לאשתי וביקשה שנתפלל כי הילד נולד פג ועד שהשתחרר הביתה עברו עוד שלושה חודשים, וכשהם השתחררו הביתה היא התקשרה כדי לעדכן את אשתי. חטפתי את הטלפון וצעקתי שעכשיו אלך להעביר לד"ר שוסהיים את הסכום שהתחייבתי לתרום. היא שאלה אותי מתי זה היה, השבתי שזה היה בערב פורים, יחד עם ה'זכר למחצית השקל'. היא השתתקה בתדהמה ואז הוסיפה בשקט: 'בפורים נפקדתי'. קיבלתי צמרמורת בכל הגוף והבנתי שזה עובד".

ניסים וילדים

גוילי מתאר לא מעט ניסים שאירעו לתורמים של אגודת אפרת. "אחיינית שלי הייתה שנים רבות בלי ילדים. אמרתי לה: 'אני אתחייב בשבילכם'. זה עבד והיא אכן נפקדה. זוג חברים היו נשואים שמונה שנים וביקשו שאברך אותם. אמרתי לה שאם ד"ר שוסהיים היה כאן, הוא היה מברך אותך שתיפקד. אז היא התחייבה שאם היא תיפקד היא תתרום הצלה של ילד, ותשעה חודשים לאחר מכן השתתפתי בברית המילה של הבן שלהם. כך גם כשהכנסנו ספר תורה לעילוי נשמת אבא שלי, את הסכום שגייסנו מההולכה שמוכרים לכל המרבה במחיר ביקשתי מאמא שלי שנתרום לאגודת אפרת. יש כמה וכמה זוגות שלא היו להם ילדים ובתוך שנתיים כולם נפקדו".

"בשיחות של ד"ר שוסהיים שהיו בפרשת שמות לפני השיעור של הרב מרדכי אליהו זצ"ל ובכל מיני מקומות אחרים ששמעתי אותו, ד"ר שוסהיים הכניס לי לראש מהו הערך של הכסף שנתרם לאגודת אפרת. אני מביא ניירות וכתוצאה מכך ילד מקבל חיים. מאז, כל מוצר שעולה קצת יקר אני מחשב בילדים. האם אני חייב לקנות אותו, או שעדיף להציל עוד ילד באגודת אפרת? הוא הכניס את צורת המבט הזאת לחיים שלי. אשתי הייתה אחות במחלקה האונקולוגית ובזכות ההיכרות עם ד"ר שוסהיים הפכה להיות מיילדת".

הפגישה האחרונה שלו עם ד"ר שוסהיים התקיימה קצת אחרי שפרצה הקורונה, כאשר אשתו הייתה בהיריון חמישי. "הוא התרגש בשבילנו ויצא לברך אותנו. אמרתי לו שאני לא מקנא באף אחד בעולם, לא במיליארדרים או בטייקונים, 'רק בך ד"ר שוסהיים אני מקנא. מי יכול לבוא לעולם הבא עם כאלה זכויות?'. לקראת הלידה של הילדה הקטנה שלנו, נותרו לי כמה מאות שקלים כדי להשלים הצלת ילד נוסף לזכותה. היינו בבית החולים כמה פעמים והלידה לא התקדמה ולא התפתחה וכבר החלו לשקול ניתוח. התקשרנו למשפחת שוסהיים ורעייתו שושנה ענתה. תיארתי לה את המצב ואמרתי לה: 'אם הלידה תתקדם בלי ניתוח, אתרום עוד ילד'. חזרתי אל אשתי כאשר הרופא הגיע לבדוק אותה רגע לפני הניתוח והופתע לגלות כי היא בעיצומה של הלידה".

למרות שאת עיקר הביזנס הוא היה עושה עם ד"ר שוסהיים ז"ל בעצמו, הוא לא מתכוון להפסיק את השותפות עם אגודת אפרת. "יש המשך, עוד לא נגאלנו. הגמרא אומרת שאין בן דוד בא עד שיכלו כל הנשמות שבגוף. צריך להמשיך בעשייה המבורכת הזאת. אומנם לכל אחד מאיתנו יש כמה ילדים בבית, אבל עם עוד 4,500 שקלים נוכל להביא חיים לעוד ילד, שיחיה בזכותנו. כל מעשה טוב שהוא יעשה יהיה לזכותנו. ד"ר שוסהיים המציא את הסטארטאפ הזה, התפקיד שלנו הוא לפתח ולשכלל אותו", הוא מסכם.

לתרומה לאגודת אפרת לחצו כאן

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו