ד"ר חנה קטן
ד"ר חנה קטן צילום: באדיבות המצולמת

למרות שחלפו עשרות שנים משיחת הטלפון ההיא, ד"ר חנה קטן לא מצליחה לשכוח אותה. היא הייתה אז רופאת משפחה צעירה ועבדה ביישוב בפאתי בית שמש.

יום אחד הופיעה אצלה אישה צעירה בהריונה השלישי, כשהיא מתקשה לעכל את הופעת שני הפסים המבשרים על תשובה חיובית בבדיקת ההיריון הביתית. "איך נעשה את זה? אין לנו כסף לשלם את המשכנתא", היא מיררה בבכי קורע לב.

תוך כדי שד"ר קטן מנסה להרגיע אותה, האחות במרפאה שאלה אותה אם שמעה על ד"ר שוסהיים. "מצאתי את המספר והתקשרתי אליו.

'תני לי לדבר איתה', הוא ביקש. הוא ניסה להרגיע אותה והפציר בה להגיע אליו לפגישה לפני שהיא מקבלת החלטה. הפגישה אכן התקיימה, בקולו האסרטיבי והבוטח, הוא נסך בה ובי ביטחון.

לתרומה לאגודת אפרת לחצו כאן

'תדעי לך שעוד לא הכרתי אמא שהצטערה על תינוק שנולד לה. אנחנו נעזור לך'. וכך היה. ההיריון עבר בשלום וד"ר שוסהיים הוזמן לברית המילה של התינוק", מספרת ד"ר קטן.

"הוא היה אחד בדורו. מסוג האנשים שאין להם תחליף", היא קובעת, תוך שהיא מתקשה לדבר עליו בלשון עבר. "הוא ממש היה המנטור שלי". בהמשך פנה ד"ר שוסהיים לד"ר קטן וביקש שתצטרף להנהלת אגודת אפרת.

"מדי פעם הוא ביקש ממני להצטרף אליו להרצאות שהעביר לנשים או להתקשר בתור רופאת נשים לאישה בהיריון שמתלבטת אם להמשיך. מה שמאוד בלט אצלו היה מסירות הנפש שלו. היה לו ברק בעיניים. באחת הפעמים הוא שלח אותי לריאיון אצל אילנה דיין בטלוויזיה והנחה אותי: 'לא מעניין מה הם שואלים אותך ומה הם אומרים.

יש לך אג'נדה, יש לך שליחות ודברים שאת חייבת לשים על השולחן. את לא מפחדת ולא מגמגמת. תכיני את מה שאת צריכה להגיד ותעשי מה שצריך'. כשזוכרים שנמצאים בשליחות לשם שמיים, מקבלים מזה אומץ וגבורה".

ד"ר קטן מזכירה שעוד לפני עידן האינטרנט הדפיס ד"ר שוסהיים לא מעט חומר הסברה בכתב, שאותו היו מחלקים. "כשהגיע עידן האינטרנט הוא ממש הסתער עליו", היא משחזרת. "למרות שלא היה צעיר הוא רכש שליטה מלאה, ובזכות זה העצים את הפעילות של האגודה. הוא הכין מצגות יפות וטבלאות מפורטות כדי להציג את הפעילות בצורה מרשימה. בכל פעם שהייתי מגיעה לישיבת הנהלה הייתי מקבלת ממנו כוחות נוספים להמשך השנה".

לתרומה לאגודת אפרת לחצו כאן

עוד באותו נושא:

צופה פני עתיד

לדבריה, ד"ר שוסהיים צפה את העתיד והוא לא ויתר, למרות שזה לא היה קל בשבילו. "הרפואה הולכת לכיוון של משפטיזציה ואחוז ההפלות עולה בהתמדה. קיים פה פרדוקס: היום רפואת העובר כל כך מפותחת כך שניתן לראות את הנולד ולצפות בעובר מפהק וצוחק בשלבים מוקדמים מאוד של ההיריון, ולכאורה לא מתאים לדבר על הפסקת חיים באותה נשימה", היא מסבירה.

"הרי יש לפנינו שני פציינטים, האם והעובר, איך אפשר להתעלם ממנו? בארצות הברית כבר מדברים על זכויות העובר. יש מרכזים לרפואת עובר ומתבצעים ניתוחים תוך-רחמיים בעוברים, כמו תיקון בקע בסרעפת ומומי לב או צריבת כלי דם שלייתיים בתאומים.

בעידן שבו זכויות הפרט וזכויות הילד מונכחות בכל פורום אפשרי, הפסקת היריון הופכת ליותר ויותר בעייתית מבחינה מוסרית, ובוודאי שהמודעות והסובלנות ההולכות וגוברות למוגבלות פיזית ולכל סוג של נכות לא הולכות יד ביד עם הזכוכית המגדלת שבה אנחנו נוטים לבחון את העובר כשהוא עוד בתוך הרחם, כדי למנוע את לידתו של עובר שאינו מושלם לטעמנו".

במסגרת עבודתה כרופאת נשים פוגשת ד"ר קטן לא מעט נשים הרות. "כל הנושא של הפסקת חיים הוא דבר שמנוגד לכל מה שלמדתי", היא קובעת. "כל ההשתדלות שלי היא להביא חיים לעולם, פריון בעיקר. הפלה זה אנטיתזה לעבודה שלי. גם כאשר נשים פונות עם מום חשוד או חולשה בנפש בגלל שהילד לא נראה להן מושלם, אני מנסה מאוד לחזק אותן ולהכניס אותן לפרופורציות, לתת להן כוחות ולהזכיר להן שהדברים לא מוחלטים".

אחת הבעיות המרכזיות שעליה מצביעה ד"ר קטן היא שהרופאים חוששים מאוד מתביעות בבית משפט, ולכן הם מעדיפים להפחיד את האישה ולשים את הכול על הכתפיים שלה. "זה יכול להיות גם אם חסרה אצבע או אם השפה שסועה. אלה מומים קטנים שניתנים לתיקון ואין להם באמת משמעות, מי שם אותנו להחליט מי לחיים ומי לא? זה מאוד תואם את הגישה הפוסט-מודרנית. הכול בר החלפה ואני במרכז. אין שום יגיעה ועמל. זה מאוד חבל. מצד אחד מדברים על זכויות לנכים ומצד שני, אם יש ילד שלא נראה מושלם ישר רצים להפיל אותו".

בעיה נוספת שבה נתקלה היא נשים שנמצאות בבעיה כלכלית. "דיברתי עם לא מעט נשים, וראיתי שקשה להן ואין להן כוח להיריון הזה והן נמצאות על סף הפלה. יצא לי עשרות אם לא מאות פעמים להפנות לד"ר שוסהיים ולאגודת אפרת. תמיד הן קיבלו מענה ושיתוף פעולה מאוד פורה. כבוד הוא לי להיות חלק מהעשייה הזאת. הייתי נפעמת לראות איך העיניים של ד"ר שוסהיים זצ"ל היו זורחות על עוד ילד ועוד ילד שזכה להציל".

לתרומה לאגודת אפרת לחצו כאן

ניסים של חיים ומים

חביב עליה במיוחד סיפור שהעביר אליה ד"ר שוסהיים, ראש אגודת אפרת, אודות "ילדי המים" של ד"ר שיבא, מייסד בית החולים בתל השומר שנקרא על שמו. הוא מתאר איך בימים הקשים של ראשית המדינה פנו אליו נשים רבות ובפיהן בקשה להפיל את עוברן עקב קשיי פרנסה.

במקרים אלו הוא היה נותן לאישה זריקה ובה מעט מים מזוקקים, ולאחר חודש או חודשיים, כשהאישה הייתה חוזרת, היה מתנצל בפניה שהזריקה לא פעלה ובהמשך היה דואג להשיג לזוג מכונת כביסה ועזרה כלכלית, בדומה לאגודת 'אפרת' היום. לימים התגאה ד"ר שיבא במאות ילדי המים שזכה להציל, וטען שלא היה אף מקרה של זוג שבדיעבד כעס על תרמית זו.

את נושא ההפלות היא מכירה יותר מדי מקרוב. היא בעצמה עברה שבע הפלות. לא זו בלבד, אלא שהיה לה גם עובר עם מום ולחצו עליה להפיל אותו, בעקבות בדיקות שעברה במהלך ההיריון. "אנחנו קוראים לו ילד הניסים", היא מחייכת.

"התפללנו עליו הרבה. הילדים הללו הם עם נשמות גבוהות יותר. ברוך ה' הילד היום חי חיים שלמים. כל שנה היינו עושים לו מסיבת הודיה, והייתי מביאה את הילד לביקור אצל הפרופסור שהמליץ להפיל והוא היה מתעשת. גם הילדים בגן, בבית הספר ובישיבה יודעים עד היום לספר את סיפור הניסים של חיים. בסופו של יום, כשמבינים את המשמעות של הפסקת חיים, הדברים נראים אחרת".

פרט לתפקידה כחברת הנהלה, תפקיד הכולל התייעצויות, ישיבות הנהלה, סיכום עשייה בשנה החולפת ועוד, כיום ד"ר קטן פעילה בנושא מניעת ההפלות בעיקר בתחום של יחסי ציבור וכתיבה. "בכל מקום שאני נמצאת אני משתדלת לדבר על חשיבות הפעילות של אפרת, כמה החיים הם דבר יקר וכמה הם עושים טוב ועוזרים לנשים עם בעיות כלכליות ולא מתערבים בהנחיות הרפואיות. יש הרבה עליהום עליהם שלא בצדק. רופאי הנשים לא אוהבים את הפעילות של אפרת. אותי כבר מסמנים ואני צריכה להיות חכמה. אבל אם מישהו בא ואומר דיבור לא מתאים, אני מיד מגיבה ומגנה ומבקשת גם מהם לעשות זאת".

"כשעבדתי באחד מבתי החולים, שם מאוד השמיצו את הפעילות של אפרת, הייתי גיבורה ופתחתי את הפה נגד כל המתלוננים. 'סליחה', אמרתי להם, 'אני חברת הנהלה באפרת, הם עושים עבודת קודש. אפשר לשאול את הנשים שעברו דרכם, אף אחת מהן לא מצטערת על הילד שהביאה לעולם. אין תחליף לארגון'", היא מסכמת.

לתרומה לאגודת אפרת לחצו כאן

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו