אילוסטרציה
אילוסטרציה צילום: ISTOCK

שינויי מקצוע הם חלק ממאפייני התקופה. בצמתי השינויים הללו לא פעם מוכרעת ההחלטה אם לקבל עובד למשרה כזו או אחרת על פי כתב ידו. על תפקידה של הגרפולוגיה בקביעת עתיד מקצועי ועל הרלוונטיות שלה בעידן בו כתיבה מתחלפת להקלדה, שוחחנו עם מיכל דורון, מומחית לייעוץ גרפולוגי, סגנית האגודה לגרפולוגיה מדעית.

"גרפולוגיה היא תורת הכתב, וכגרפולוגית אני בוחנת את התנועות שהמוח משדר. מדובר במדע שהרבה אנשים לא מכירים אותו, אבל הרבה מעסיקים משתמשים בגרפולוגיה ככלי קבלה של עובדים", אומרת דורון המסבירה את יתרונו של המבחן הגרפולוגי בכך שלא ניתן להתכונן אליו.

"מועמדים לעבודה מקבלים לכתוב טקסט חופשי בעט כדורי על מצע רך. הנייר מועבר לגרפולוגים שלמדו שלוש שנים, ואנחנו קוראים את התנועות שהמוח משדר ליד הכותבת. המעסיקים מקבלים ניתוח של הכותב והתאמתו לתפקיד המבוקש", אומרת דורון המדגישה כי בבדיקה הגרפולוגית היא כלל לא קוראת את הטקסט ותוכנו אינו מעסיק אותה כלל ועיקר.

"צורה של אות כזו או אחרת זה רק חלק אחד שנבדק. אני בודקת את המהירות, את הלחץ, את הקישורים בין האותיות, את מהלך השורות את אופן הכתיבה, את אופן ההתארגנות של הכתב על הדף, את שולי הימין והשמאל, את סופי האותיות אנחנו בודקים בזכוכית מגדלת. אני מצליבה את הנתונים וצורת האותיות היא רק חלק קטן".

האם לא מדובר באחריות גדולה מדי? להכריע את עתידו המקצועי של אדם כזה או אחר על פי כתב ידו? "כל דבר שעושים הוא אחריות", משיבה דורון ומספרת על פניות של אנשים אליה המבקשים ממנה "לוותר" לכותב ולתאר אותו בצבעים חיוביים יותר, אך "ויתור" שכזה יהיה ויתור שאת המחיר עליו ישלמו גם העובד וגם המעסיק שהשקיע רבות בעסק ויגלה שהעובד החדש יהרוס את העסק שלו ובמקביל יחוש בעצמו כישלון על ההרס הזה בעוד אם היה עובד במקצוע המתאים לו היה מגיע להישגים. "אם הוא מועמד לניהול חשבונות ואני רואה כתב שמלמד שמדובר באדם לא מסודר ולא קפדן אלא פרוע וכזה שרוצה לעבור ממקום למקום ללא סבלנות לפרטים, אני יכולה לכתוב שהוא יכול לעסוק ביזמות ומכירות, והמעסיק יכול להחליט אם לקבל את דעתי או לא".

עד כמה הכתב רלוונטי היום כשאנשים פחות ופחות כותבים? "כתב היד רלוונטי עבורי, כי יש לנו בצד ימין של המוח מרכז כתיבה, שהוא עדיין תפור במוחנו, וכל עוד יש לנו מוח אפשר להסתמך על מרכז הכתיבה. כשאני מבקשת מאדם לכתוב, הרבה פעמים הוא אומר שהוא כבר לא כותב אלא רק מקליד וכו', אבל אחרי שורה או שתיים המוח נזכר בכתיבה ומתחילים לכתוב, ועל הכתיבה הזו והמוח הזה אפשר להסתמך".

עוד מציינת דורון: "בשאלון האישי אני שואלת באיזו יד כותב, בעיות רפואיות ומה שפת האם, כי לא אוכל לבחון את כתב היד בשפה שאינה שפת האם, ואבקש טקסט שכתוב בשפת האם כי אין הבדל בשפה מבחינתי".

דורון מדגישה כי לא הכרעתה אודות כתב היד היא שמכריעה את גורלו המקצועי של אדם, אלא הגוף המעסיק הוא שמכריע לנוכח מקבץ נתונים שמגיע אליו, ובין השאר מדובר גם בניתוח הגרפולוגי.

כשאנחנו שואלים אם הרחוב מתייחס ברצינות למדע הגרפולוגיה, מפתיעה מיכל דורון ומספרת על יחס רציני ומכובד מאוד שמקבל מדע זה. "ההתייחסות לגרפולוגיה היא רצינית מאוד, גם בעולם המשפט והייעוץ האישי. יש הרבה כבוד לתחום. אנחנו עובדים הרבה עם פסיכולוגים ואין שום זלזול. אני מרצה להרבה מאוד פורומים וארגונים בהרבה מאוד תחומים, פיתחתי גם את התחום הספרותי של העולם הזה, והיחס למקצוע מכובד ומעריך מאוד".

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו