עו"ד שלום וסרטייל
עו"ד שלום וסרטייל צילום: דוברות ציפחה

בימים אלה זוכים אנו להיפגש עם הארץ בתפקידה כשומרת הסף של עם ישראל כשהוא יושב עליה וכשהוא גולה מימנה כשהיא ממשיכה לשמור לו אמונים.

תחילה: 'הַאֲזִ֥ינוּ הַשָּׁמַ֖יִם וַאֲדַבֵּ֑רָה וְתִשְׁמַ֥ע הָאָ֖רֶץ אִמְרֵי־פִֽי'. הארץ חוברת לשמיים המשמשים יחדיו כעדים נצחיים לדברי משה המתרה בעם הנצח, ביומו האחרון. אם יזכו ישראל ויעשו רצונו של מקום, יבואו העדים הללו ויתנו להם שכרם על ידי ברכות שמים וארץ, וחלילה אם ישמן ישורון ויבעט, יאמר ה', אסתירה פני מהם... הארץ הנצחית שומעת ואף מופקדת האם לתת מפריה לפי מצב העם היושב בציון, אך עוד בערב ראש השנה פגשנו בארץ, עת נפרדו חקלאינו, גיבורי כח עושי דברו, ועמם כל העם, בשמחה ובדמע משדות הארץ למשך שנה תמימה, לקיים מצוות 'ושבתה הארץ'. תהא זו שנה בה קווי ה' יחליפו כח, יעלו אבר כנשרים כאותו נשר המחדש את כנפיו, וקווי ה' המה יירשו ארץ, כלשון הפייטן רבי שלמה הבבלי. על פניו, תהא זו שנת השמיטה האחרונה מדרבנן, שהרי בבאה, אי"ה, צפויים להיות רוב ישראל על אדמתם.

על אי שמירת מצוות השמיטה, העידה ופעלה הארץ כמובטח למשה, והגלתה את בניה הימנה, כפי שנאמר: "וְהָאָרֶץ תֵּעָזֵב מֵהֶם וְתִרֶץ אֶת שַׁבְּתֹתֶיהָ", שנות גלות כנגד שנות השמיטה שלא נשמרו.

משגלה עם ישראל מארצו, הוא לא נעלם כרוב העמים ואף לא התבטל. בכל ארצות פזורותיו בכל אלפי שנות גלותו הנוראה והחשוכה, הביא שפע וברכה לכל ארצות הגויים אליהן הגיע. הוא עשה גדולות במסחר, הקים תעשיות, עמד בראש המדע ועוד, ובכל זאת במקום הכרה וברכה קצר רק קנאה ושנאה מצד גויי הארץ.

שואלת הגמרא במסכת נדרים על מה אבדה ארץ? רבי יעקב עמדין מסביר ואומר: "עשה אזנך כאפרכסת. השאלה היא במה חטאה הארץ שהפסיקה לתת פריה גם לא לאחרים? הרי הארץ כבר קיבלה עונש כשהוציאה 'עץ עושה פרי' במקום 'עץ פרי'. מדוע, אפוא, לקתה כאן להפסיק להניב פירות לאחרים, כשעם ישראל בגלות?

ומשיב בדרך נפלאה: תחילה כשאתה לומד תורה, נקרא שאתה לומד את תורת ה', אבל אחר שלמדת, נקראת היא תורתך- שנקנית לך ונעשית שלך. כשישראל עוזבים את התורה, הדין הוא שגם הארץ תסבול, כי היא ניתנה להם בתמורה לכך שישמרו חוקיו וינצרו תורותיו, והשניים קשורים ותלויים זה בזה. אם אין ישראל, אין ארץ. אם אין אדם זוכר את שורשיו, את התורה שהנחילו לו אבותיו, אז אין ארץ. כי למי תוציא הארץ יבולה והשפעתה, לגויים שעמדו עליה?!

אבל כשישראל מבקשים לחזור לארצם, הארץ חוזרת אף היא ומניבה פירותיה. מורנו הרב צבי יהודה זצ"ל נהג לומר: 'עכשיו, ב"ה, חוזרת הברכה לארץ. קודם לא הצמיחה, אלא מלריה...ומי חשב שניתן יהיה כלל ליישבה. עתה, חזרה הברכה לארץ ולתנובתה, כי נתתיה מתנה לישראל, על מנת שיעסקו בה, ויזכו בה במתנה גמורה כשלהם'. ואכן עינינו הרואות, גם משנגזר עלינו הגרוש מגוש קטיף, חבל ארץ זה חדל מלתת פריו שכן ממתינה הארץ לשובם של בניה.

אך גם מאז שהולך ושב עם ישראל לארצו, החל מהעלייה הראשונה, עדיין 'אַשְׁכִּיר חִצַּי מִדָּם וְחַרְבִּי תֹּאכַל בָּשָׂר מִדַּם חָלָל וְשִׁבְיָה מֵרֹאשׁ פַּרְעוֹת אוֹיֵב'. מדי שנה, בימים אלה, מעלים אנו את זיכרון הקדושים שנפלו על הגנת העם והארץ במלחמת יום כיפור העקובה מדם, ומובטחים אנו ' כִּ֥י דַם־עֲבָדָ֖יו יִקּ֑וֹם וְנָקָם֙ יָשִׁ֣יב לְצָרָ֔יו'. מייחלים אנו בתפילת הימים הנוראים, לרגע בו יתקיים בנו 'וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי יַעֲקוֹב וְאַף אֶת בְּרִיתִי יִצְחָק וְאַף אֶת בְּרִיתִי אַבְרָהָם אֶזְכֹּר וְהָאָרֶץ אֶזְכֹּר'. אם זכות יעקב לא תספיק, נעזר בזכות יצחק, ואם לא די בכך, בזכות אברהם, ואחרי הכל, בזכות הארץ. שואל הזוהר, האבות ראויים שיזכור, אבל מהו 'והארץ אזכור'? אלא לכלול עמהם את דוד, דהיינו המלכות, שנקראת הארץ, שהיא מרכבה עם האבות... והם יחדיו מעוררים את גאולה לישראל.

בעז"ה, בוא יבוא רגע האמת בו ירנינו גויים עמו, העמים ישבחו ויפארו את ישראל, ובוא יבוא הרגע בו ' וְכִפֶּר אַדְמָתוֹ עַמּוֹ', הוא רגע הפיוס בין העם והארץ, בו יפייס בורא עולם את אדמתו ועמו על הצרות שעברו עליהם, כלשון רש"י במקום. הארץ לעולם עומדת בתפקידה הנעלה, ודומה שמהרבה בחינות, זוכים אנו, ב"ה בדורנו, להיות בשלבי רגע מרומם זה של הליכי פיוס העם, התורה והארץ .

עו"ד שלום וסרטייל הוא יו"ר חברת הנדל"ן ציפחה אינטרנשיונל

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו