ח"כ אבי מעוז
ח"כ אבי מעוז צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

המלחמה על הכשרות עולה שלב. יו"ר מפלגת נעם ח"כ אבי מעוז שיגר מכתב התראה לפני נקיטה בהליכים משפטיים, ליו"ר הכנסת ח"כ מיקי לוי וליו"ר ועדת הכנסת ח"כ ניר אורבך, בדרישה כי יפעלו להוצאת רפורמת הכשרות מחוק ההסדרים.

במכתב שנשלח בידי עו"ד אמנון לורך ממשרד עורכי הדין יגאל ארנון ושות', בשם מעוז, מבקש עורך הדין לכנס מחדש את וועדת הכנסת, ולקבוע כי יש לפצל את רפורמת הכשרות של השר מתן כהנא, המוצגת בחוק ההסדרים בפרק כ' – תחת הכותרת "ייעול מערך הכשרות", ולהעבירה לדיון בוועדה כהליך חקיקה נפרד.

במכתבו כותב תחילה עו"ד לורך כי בין הרפורמה המוצעת לחוק התוכנית הכלכלית אין דבר וחצי דבר וכי מטרתה אינה תקציבית. בעניין זה מביא עוה"ד לורך את עמדתה של היועצת המשפטית של הכנסת שקבעה בחוות דעתה שהוצגה לוועדת הכנסת כי "התיקון יוצר מהפכה של ממש בהסדרת תחום הכשרות, מסדיר עיסוק וקובע הסדרים חדשים ומורכבים תוך שינוי מעמדם של רבני הערים והרבנות הראשית. אין קשר לתקציב ולא ברור מדוע נכלל בחוק ההסדרים. מומלץ לפצל להליך חקיקה רגיל".

"על אף חוות דעתה הברורה של היועצת המשפטית, בחרה הוועדה להתעלם מדבריה הנכוחים, וביום 12.09.21, התקבלה החלטת הוועדה בה נקבע כי הדיון בנוסח פרק כ' האמור יועבר לדיון בוועדת מיזמי תשתית לאומיים מיוחדים ושירות דת יהודיים, תוך מתן הודעה בלבד לכנסת", טוען עו"ד לורך.

עוד צוין במכתב כי הדבר נוגד את הנחיות היועץ המשפטי לממשלה בדבר טיפול בהצעות חוק ממשלתיות. לאור כך קובע לורך כי "ההחלטה להעביר את התיקון הקבוע בפרק כ' לדיון בוועדה, תחת לפצל תיקון זה מהצעת החוק ולהעבירו למסלול של חקיקה בנפרד, ניתנה ללא קריטריונים ברורים (למעשה ללא קריטריון כלשהו) ומבלי שקיים קשר בין התיקון לבין חוק התוכנית הכלכלית ועל כן יש להורות על ביטולה".

"משכך, הנכם מתבקשים לכנס מחדש את ועדת הכנסת על מנת שתורה כי בהתאם לסעיף 84(ב) בתקנון הכנסת, יפוצל פרק כ' האמור מהצעת החוק ויועבר, לאחר החלטת הכנסת, להמשך הליך חקיקה בנפרד מהצעת חוק התוכנית הכלכלית", מבקש עורך הדין בשם ח"כ מעוז.

עוד נכתב כי "דומה כי הוועדה דורסת לחלוטין את מטרתה המהותית של הצעת חוק התוכנית הכלכלית, ומתייחסת אליו כאוגדן עב כרס שנועד לאגד דברי חקיקה שנויים במחלוקת, שביחס אליהם לא הושגו הסכמות רחבות בכנסת הא ותו לא. מדובר בהתנהלות בלתי סבירה אשר אינה עומדת בקריטריונים שיווניים וסבירים ביחס לאופן הכללת הסדרים בחוק התוכנית הכלכלית (בהתאם למטרתו המקורית), ואשר מתעלמת מהחובה לקבוע קריטריונים כגון דא, אשר טרם נקבעו בתקנון הכנסת או בדרך אחרת".

עוה"ד לורך מציין במכתבו כי תחילה הצעות חוק ההסדרים היו ממוקדות וקצרות. "הראשון כלל 18 עמודים, זה הנוכחי הגיע לממדים לא סבירים ולא ברי ביצוע בלוח הזמנים הנתון בחוק לאישור תקציב המדינה, 267 עמודים. אגוד כל כך הרבה נושאים בחוק אחד ובזמן כה קצר, מביא לזילות החקיקה והכנסת, לתקלות וטעויות, לפגיעה בזכות הציבור להביע את דעתו, משטח את רמת הדיון ועשוי לפגוע בזכויות הפרט. התוצאה של ההתנהלות והמחדלים המתוארים הן תוצאות פוגעניות ובלתי סבירות, אשר שומטות את הקרקע תחת עקרונות היסוד של עבודת הממשלה והכנסת", נכתב.

לסיום, התבקשו יו"ר הכנסת ויו"ר ועדת הכנסת להשיב בדחיפות לטענות שכן, "ככל שלא תשונה ההחלטה האמורה, שומרים לעצמם מרשנו את הזכות לנקוט בכל ההליכים המשפטיים העומדים לרשותם, לרבות עתירה לבג"ץ".

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו