אוריין שוקרון
אוריין שוקרון צילום: דניאל דהאן

הרומן של אוריין שוקרון עם הפסנתר התחיל בגיל 9 הוא התחיל הרומן שלו עם הפסנתר ומאז הוא הספיק לסיים 2 תארים ראשונים באקדמיה למוזיקה בירושלים (ביצוע פסנתר קלאסי ויצירה רב תחומית) ותואר שני בקומפוזיציה וניצוח באקדמיה למוזיקה בבודפשט כשבנוסף, כבר חמש שנים שהוא המנצח והמנהל המוזיקלי של התזמורת האנדלוסית "אלמוגרביה".

את הפיוט 'יגדל' הוא מכיר מאז שהיה ילד, אבל רגע אחד בלילה הראשון של ראש השנה הקודם שינה לו את ההסתכלות על השיר. "אני מסיים את תפילת ערבית במרפסת" הוא מספר, "יחד עם עוד עשרות משפחות ובא לחזור פנימה לסלון, לחתוך סלטים לסעודת חג עם השותפים. ואז פתאום מתחילים לשיר את יגדל".

"יגדל במנגינה הספרדית. כמו של הבית שלי. ואני עוצר. עוצם עיניים ומדמיין שאני בן 13 בבית כנסת עם אבא, שר איתו את הפיוט לפני שחוזרים הביתה ומתחיל לבכות".

"בחיים שלי לא התרגשתי כל כך מהפיוט האדיר הזה שכתב רבי דניאל בן יהודה דיין באיטליה במאה ה13. וחשבתי כמה סימובלי שפיוט זה נכתב שם, שבאותם רגעים ממש האיטלקים לא הפסיקו לספור את מתיהם הרבים מהגל הראשון".

ועכשיו 2021. ערב חג. חג הכיפורים שלנו. ורציתי להגיש לכם גרסה משלי לפיוט. אמנם לא בבית כנסת, ובלי שירת מרפסות אבל אחת אינטימית בלייב על הפסנתר. גמר חתימה טובה".

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו