עו"ד שלום וסרטייל
עו"ד שלום וסרטייל צילום: דוברות ציפחה

"וַיִּשְׁמַע אַבְרָם כִּי נִשְׁבָּה אָחִיו"– אומר רבי בחיי בן יוסף אבן פקודה, הידוע בשם רבינו בחיי כי אברם התלבש בגבורה כששמע העניין; לאברם היה חוש שמיעה וסינון מעולים, הוא שומע מהפליט השב משדה הקרב כל שיש לו לומר, מסנן רעשים ומוצא את ידיעת הזהב.

הוא שומע את קולו של לוט, אחיינו, הזועק ממעמקי בור השביה. זהו חוש שמיעה במדרגה הגבוהה של מידת החסד בה ניחן אברהם. מבחינה עניינית ומוסרית, יכול היה בנקל להשתמט שהרי לוט זה, הגם שהוא בן משפחה כבר התרחק ואינו הולך בדרכיו.

בנוסף, נכון לעכשיו אין לאברהם כלל אויבים, ואם ינסה להציל את לוט, ייהפך באחת לאויב מבוקש. לפיכך, היה נכון עבורו שיניח ללוט ולא יסתכן כנגד ארבעה מלכים שזה עתה נחלו ניצחון גדול, אך אברהם כדרכו עובר מיד למעשה.

נהוג לומר שישיבות ההסדר הן המצאה של דורנו, אך המתבונן בפרשתנו, נקי מדעות קדומות, מבין כי ישיבת ההסדר הראשונה ששילבה ספרא וסייפא, הייתה זו של אברהם אבינו, עוד כששמו היה אברם. ישיבתו כללה 318 חניכים, תלמידי ישיבה, וזו הפכה ל'ישיבת-הסדר' מיד כששמע מהמודיעין שליקט מהפליט שלוט נשבה.

ייחודה של ישיבת-ההסדר שאברהם עמד בראשה היה בכך שהוא היה גם מפקדה; מפקד שהחליט שלא רק להגן, אלא אף לצאת נחוש עם חניכיו, לוחמיו הטריים, הגם שטרם טעמו טעם מלחמה, למתקפה יזומה. ולא עוד אלא להתקפה יזומה נגד צבאות חמשת המלכים העולים עליהם בכוחם ובניסיונם עשרת מונים. אברהם החדיר בחניכיו את רוח הלחימה, לובש היה רוח עצה וגבורה, כי האיש אשר רוח ה' תלבשהו, לובש עוז וגבורה ואינו פוחד גם כשהאויב רב ממנו בגודלו ובניסיונו. יתר על כן, כתוב, "בתחבולות תעשה לך מלחמה", כך נהג אברהם כשניצל את אופוריית הניצחון בה היו המלכים וצבאותיהם, פיצל את כוחותיו לשניים כדי להטעות את האויב ולהפחידו, וגם הסתיר את כמות לוחמיו.

מוסיף הכלי יקר, שהמלחמה הצפויה הייתה אמורה להיות כל כך חזקה, עד שלא היה אפשרי בדרך הטבע לנצח את ארבעת המלכים, אך מכל מקום הלך אברהם למלחמה כי סמך שאלוקיו יהיה בעזרו, כאילו קרא את דברי הרמב"ם בהלכות מלכים על חובת היוצא למלחמה.

"וירק את חניכיו"- אומר האבן עזרא, נתן להם כלי מלחמה, כי חייב כל אדם לעשות בדרך הטבע כל אשר ימצא בכוחו לעשות ומה שיחסר הטבע ישלים הנס, כלשון הכלי יקר.

הפליט הוא עוג והוא קורא לאברהם "אברם העברי" כי לא ידע שלוט הוא בן אחיו, אלא חשב שדי בכך כדי לעורר אצל אברהם ואצל כל אדם כדי להשיב מהשבי איש מארצו.

עם פתיחת מושב החורף, התבטא רה"מ כי פדיון שבויים הוא ערך יהודי שהפך לאחד מהערכים המקודשים ביותר במדינת ישראל. ערך פדיון שבויים לא הפך להיות ערך מקודש, אלא היה ערך מקודש כבר אצל היהודי הראשון- אברהם אבינו לפני למעלה משלשת אלפים שנה. אברהם ברגע ששמע, רתם את חניכיו, העביר אותם אימון זריז, הפיח בהם רוח קרב, ויצא עימם למלחמה, מעטים אל מול רבים. ידע אברהם שיש להראות לאויב שיש להשיב שבויים ללא כל תמורה, ואף אין שום משא ומתן לשחרורם. לקיחת שבוי פרושה הכרזת מלחמה, וכנגדה יש להשיב במתקפה. זה המחיר שעל האויב להכיר כבר בראשית הדרך, גם אם יש לקיחת סיכון בהחלטה. זוהי רוח הלחימה ועוצמת הערבות ההדדית שאנו למדים מהיהודי הראשון ומראש ישיבת-ההסדר הראשונה.

יש ראשי ישיבה ויש ראשי ישיבות-הסדר, ומבלי לפגוע חלילה לא קרבו זה אל זה אלא בשם כי אלה האחרונים, מעבר לאחריות ככל ראש-ישיבה, נושאים גם על כתפיהם אחריות כבדה מנשוא לשלום תלמידיהם אותם שולחים הם לקרב. זכה אברהם וכל חניכיו שבו לשלום משדה הקרב, אך יש מהם נופלים בשבי, פצועים וישנם שנופלים בקרב. על ראש הישיבה להיות לעזר ואחיסמך לכולם, לנחם את תלמידיו, את המשפחה, את החברים, ואין מי שינחם אותו על מות תלמידיו ואין מי שיישא עמו את כאב האובדן. כאבו אף גדול מזה של מפקד, רוב המפקדים מכירים רק במעט את פקודיהם, אך ראש ישיבת ההסדר מכיר וקשור שנים לתלמידיו.

אשרינו שמעשה אבות סימן לבנים, וכיום יש למעלה מ-70 ישיבות-הסדר הלומדים להשיב מלחמתה של תורה, ושהצבא מוריק ומכשיר אותם להשיב מלחמה מול אויב. אשרי תלמידי הישיבה היודעים לפתוח את הגמרא ולהתמיד בלימודה, אך גם יודעים לסגור אותה לעת מצוא כשצריך להילחם. וכדברי הגר"ח מבריסק, מי שלא יודע לסגור את הגמרא כשצריך, הרי שגם כשהיא פתוחה, היא סגורה.

שלום וסרטייל הוא יו"ר חברת הנדל"ן ציפחה אינטרנשיונל, בוגר ישיבת ההסדר "שעלבים" ומחבר הספר "בין גזרי ים סוף"

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו